אני מאמין 

אדם נולד אל תוך קבוצה במסגרתה מתעצבת דמותו האנושית.

החל מהתא המשפחתי הגרעיני, דרך קבוצות חברתיות, מקומות עבודה או לימודים-

אדם משייך את עצמו לקבוצות רבות ומגוונות. לכל קבוצה חוקי התנהלות שונים וקודים חברתיים לאורם מתנהלים הקשרים בין חברי הקבוצה לבין עצמם.

​

ההצלחה או הכישלון של הפרט במסגרות החברתיות נובעים לא פעם מפרשנותו את הציפיות של חברי הקבוצה ממנו, ומיכולתו להבין כיצד הוא נתפש בעיני הקבוצה.

לכן, המפגש של האדם עם האחר והשונה מעשיר את אישיותו ומהווה משאב של כוח עבורו.

​

פיתוח הפרט ופיתוח קבוצות- קשורים זה בזה, בונים ומשפיעים על החברה לה אנו שייכים.

משום שבסופו של יום, האדם וכל קבוצות ההשתייכות שלו הינם חלק מרשת חברתית הקשורה לרשתות אחרות כלל עולמיות.

כפי שביטא זאת פוקס (1964):

 The Matrix is the central notion. A common shared ground which ultimately determines the meaning and significance of all events and upon which all communication and interpretations verbal and non verbal rest.

(Foulkes 1964 p. 20 R)

הטיפול מעניק פלטפורמה למערכת הדדית בין המטפל למטופל בה שניהם משוחחים, מתבוננים, חולמים ויוצרים אפשרויות חדשות בגובה העיניים.

זהו מסע משותף, המוביל להכרות נרחבת ומעמיקה עם נבכי נפשו של המטופל.

שני הצדדים נעזרים זה בזה כדי ולהעלות נושאים המתרחשים בחיי המטופל מהרבדים הבלתי מודעים והמודעים.

​

על רקע זה ברור הוא שכשמטופל מגיע לטיפול פרטני קיימת חשיבות להכרות המטפל עם קבוצת המקור של המטופל- המשפחה- ולהשפעה של קבוצה זו על חייו.

בה בעת ברור מדוע, פיתוח הכושר היצירתי אצל הפרט והקבוצה מהווים את אחד היסודות החשובים ביותר בטיפול ובהתמודדות עם החברה בה אנו חיים.

 

​